יעקב רוזנפלד

רופא יהודי, יליד אוסטריה

ד"ר יעקב רוזנפלד (11 בינואר 190322 באפריל 1952), המוכר בשמו הסיני לוֹאו שֶנגטהכתב סיני מפושט: 罗生特), היה רופא יהודי שהתנדב לצבא השחרור העממי של סין ופעל כמפקד בכיר בחיל הרפואה בתקופת מלחמת סין–יפן השנייה ואחרי כן, בדרגת גנרל, במלחמת האזרחים הסינית.

יעקב רוזנפלד
Jakob Rosenfeld
יעקב רוזנפלד במדי צבא השחרור העממי הסיני
יעקב רוזנפלד במדי צבא השחרור העממי הסיני
לידה 11 בינואר 1903
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית לבוב, אוסטרו-הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 1952 (בגיל 49)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, קצין רפואה בדרגת גנרל בצבא השחרור העממי הסיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רוזנפלד (במרכז) עם ליו שאוצ'י וצֶ'ן יִי (אנ'), 1941
פארק בווינה על שמו

קורות חייו עריכה

רוזנפלד נולד כבן הבכור לרגינה ומיכאל בלמברג שבאוסטרו-הונגריה (כיום לבוב באוקראינה). ב-1910 עקרה משפחתו לעיירה ולרסדורף (Wöllersdorf) שבאוסטריה תחתית, שם העביר את ילדותו ונעוריו. ב-1921 עבר לווינה לשם לימודי רפואה באוניברסיטת וינה. ב-1928 קיבל תואר דוקטור, החל לעבוד בבית חולים והתמחה באורולוגיה וגינקולוגיה. בשנת 1934 פתח מרפאה בעיר וינר נוישטאדט עם אחותו, שטפני, שהייתה רופאה כללית ורופאת שיניים. בשנת 1938, לאחר השתלטות גרמניה הנאצית על אוסטריהאנשלוס), נעצר ונשלח למחנה הריכוז דכאו, ומשם לבוכנוואלד. ביוני 1939 שוחרר בתנאי שיעזוב את המדינה בתוך 14 יום. בסיוע הקונסול הסיני, חסיד אומות העולם חה פנגשאן, הצליח להימלט לסין עם אחיו, יושי. שם פתח מרפאה והשתקע בגטו שאנגחאי. העיר שאנגחאי הייתה תחת כיבוש יפני באותה תקופה.

למרות מצבו הכלכלי המבוסס, החליט לצאת מן העיר ולהצטרף לצבא השחרור העממי הסיני. ככל הנראה בהשפעת הנס שיפה, קומוניסט יהודי שהתגורר בגטו וכתב לשבועון הגרמני די ולטבינה תחת שם העט "אסיאתיקוס". בעזרת שיפה הצליח לצאת מן העיר במרץ 1941 והצטרף כרופא לארמייה הרביעית של צבא השחרור העממי, שלחמה בדרום סין סביב שנגחאי. הוא שימש כמנתח בבית חולים שדה, ניתח חיילים פצועים, טיפל באלפי כפריים ובמקביל יילד תינוקות. כיוון שהסינים התקשו לבטא את שמו, דבק בו הכינוי "לואו שנג" ("אף ארוך" בסינית). ב-1943 הועבר לארמייה השמינית, שפעלה בצפון סין, באזור הצבאי שאנדונג. הוא התקדם לתפקיד קצין הרפואה הראשי והועלה לדרגת גנרל על ידי מאו דזה-דונג. רוזנפלד תכנן את התשתית הרפואית של הצבא והיה אחראי על בניית בתי-חולים ועל הכשרת צוותי הרפואה. באביב 1944 יזם הקמת בית חולים, שהופצץ על ידי הצבא היפני ונבנה מחדש ב-1946. ב-1945 מונה לרופא הראשי של הארמייה הראשונה במנצ'וריה.

בשנת 1949, לאחר סיום מלחמת האזרחים הסינית בניצחון המפלגה הקומוניסטית והקמת הרפובליקה העממית של סין, פרש רוזנפלד מתפקידיו. בנובמבר אותה שנה הוא שב לאוסטריה לחפש אחר בני משפחתו, שחלקם נספו בשואה. ניסיונותיו לחזור לסין נתקלו בקשיים. הוא ניסה להגר לארצות הברית ולהתאחד עם אחיו, אולם נדחה עקב שירותו בצבא הסיני. באוגוסט 1951 עלה לישראל, בה התגורר אחיו הצעיר. רוזנפלד התגורר בתל אביב ועבד בבית-החולים אסותא. נפטר כתוצאה מהתקף לב ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[1][2]

זכרו והנצחתו עריכה

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין ב-1993 נוהגים אורחים סינים רמי-דרג המגיעים ארצה לעלות לקברו, וזכרו משמש סמל לידידות בין סין לישראל.[3][4] באוקטובר 1999 הוקדשה לו תערוכה בבית התפוצות - "חייו של ד"ר יעקב רוזנפלד".[5] במסגרת "שנת סין" של משרד החוץ האוסטרי נפתחה באוקטובר 2006 במוזיאון היהודי בווינה תערוכה על חייו ופועלו.[6]

בסין נבנתה אנדרטה לזכרו ורחובות נקראו על שמו. בית החולים במחוז שאנדונג שבו עבד נקרא על שמו הסיני - לו שנג (Luo Sheng), ופסלו הוצב שם בשנת 1992. בשנת 2003, במלאת מאה שנה להולדתו, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים מיוחדת לכבודו.[7] פסל של יעקב רוזנפלד הוצב ב-2016 במוזיאון הפליטים היהודים בשאנגחאי.[8] בספטמבר 1993 הוצב בכניסה לבית החולים בגראץ תבליט לזכרו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • החיבור המקיף ביותר על חייו של יעקב רוזנפלד ראה אור באוסטריה ב-1993 (בגרמנית):

Gerd Kaminski, Hongbin Kaminski: General Luo genannt Langnase : das abenteuerliche Leben des Dr. med. Jakob Rosenfeld (Wien: Löcker Verlag, 1993) ISBN 3-85409-226-1

  • יומניו של רוזנפלד (בגרמנית) מן השנים 1941–1949, שבהן שירת בצבא הסיני, נערכו ופורסמו ב-2002:

Gerd Kaminski, Ann-Margaret Frija-Rosenfeld: Ich kannte sie alle, Das Tagebuch des chinesischen Generals Jakob Rosenfeld (Wien: Löcker Verlag, 2002) ISBN 3-85409-363-2

  • אהרן שי, "יעקב רוזנפלד הוא לואו שֶׁנְגַטֶה - רופא יהודי וגיבור סין המהפכנית", בתוך: עתמול - עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, יד יצחק בן צבי, גיליון 260, ינואר 2019, עמודים 5–8.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב רוזנפלד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב רוזנפלד באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ יעקב רוזנפלד באתר GRAVEZ
  3. ^ שגריר סין בישראל וסגל השגרירות מרכינים ראש לפני מצבתו של יעקב רוזנפלד בטקס האזכרה השנתית לפטירתו (אפריל 2015)
  4. ^ בפגישת סגנית ראש ממשלת סין, ליו ין-דונג, עם בנימין נתניהו (בביקורה בישראל במאי 2014) הודגש בדבריה מקומו של ד"ר יעקב רוזנפלד בקשר שבין סין לישראל בצד הקשר האישי שלה אליו, שכן שמעה עליו לא מעט מפי אביה.
  5. ^ "דוקטור יעקב רוזנפלד - גנרל בצבא השחרור העממי של סין", בתוך: בוּלטין - ביטאון איגוד יוצאי סין, שנה 54, גיליון 394, נוב'- דצמ' 2007, עמ' 8
  6. ^ "יעקב רוזנפלד – גנרל יהודי בצבא מאו"
  7. ^ בול-דואר סיני לזכר ד"ר יעקב רוזנפלד
  8. ^ טקס הסרת הלוט מפסלו של יעקב רוזנפלד במוזיאון הפליטים היהודים בשאנגחאי, 9 במרץ 2016