מאורים
המאורים (במאורית: Māori) הם ילידים פולינזים שרוב השבטים שלהם התיישבו במאה ה-13 וה-14 באיים שמהווים כיום את מדינת ניו זילנד. לפי המסורת המאורית, שבע סירות קאנו הביאו את אבותיהם הקדמונים לניו זילנד במספר מסעות שיט שהתרחשו בין השנים 1250–1300 לספירה. במשך מאות שנים חיו המתיישבים הפולינזים בבידוד ופיתחו תרבות ייחודית הידועה בשם "מאורי".
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-967,893 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 ניו זילנד: 775,836 אוסטרליה: 170,057 בריטניה: 8,000 ארצות הברית: 3,500 קנדה: 2,500מדינות אחרות: 8,000 | |
| שפות | |
|
אנגלית מאורית | |
| דת | |
| מאורית, נצרות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
|
פולינזים אחרים, דוברי שפות אוסטרונזיות |
בראשית דרכם, סיגלו אורח חיים שבטי שהתבסס על הארגון החברתי שהיה קיים בארץ מולדתם. הם דיברו בשפה משלהם, והתהדרו במיתולוגיה עשירה, בעבודות יד מובהקות, באמנויות הבמה ובתרבות לחימה מסורתית. המאורים נחשבים למיעוט ילידי, כלומר נולד שם ובעקבות הגירה של אוכלוסייה אחרת הפך מיעוט. המיעוט הילידי חֹווֶה את תפיסת שטח מגוריו על ידי הלאום האחר כפלישה אלימה, וברוב המקרים בני המיעוט הילידי מנסים לשמור על ייחודם הלאומי והתרבותי מול קבוצת הרוב ולדרוש הכרה במעמדם ובזכויותיהם הקבוצתיות כילידים.
השפה המאורית היא שפה פולינזית הקרובה לשפה המדוברת בטהיטי, בהוואי ובאיים אחרים ממזרח לסמואה בדרום האוקיינוס השקט. השם "מאורי" משמעותו "רגיל" במאורית.
כיום חיים בניו זילנד כ- 750,000 מאורים המהווים 15% מאוכלוסיית ניו זילנד.
היסטוריה עריכה
עם הגעת האירופאים לניו זילנד במאה ה-17, חלו שינויים מרחיקי לכת באורח החיים של המאורים. הם אימצו בהדרגה היבטים רבים ממנהגיה של החברה המערבית ותרבותה. היחסים בין המאורים למתיישבים הלבנים היו בתחילה ידידותיים. בשנת 1840 נחתם הסכם הסכם ואיטנגי (Treaty of Waitangi) בין נציגי הממשל הבריטי בניו זילנד לבין מנהיגי השבטים המאורים מכל רחבי המדינה. הסכם זה נכתב בשתי גרסאות, אנגלית ומאורית, שהתפרשו בצורה שונה על ידי שני הצדדים. בגרסה האנגלית הוכרזה ניו זילנד כמושבה בריטית ובכך ניתנה למלכה ריבונות על האי וגם נקבעו זכויותיהם של המאורים ובעלותם על השטחים שבהם ישבו. בגרסה המאורית ניתנה למלכה משילות (Kawanatanga[1]) והבריטים יוכלו לקנות מהם שטחים. ההסכם כובד לזמן קצר ובשנת 1845 לאחר שהתגלו חוסר ההבנות החלה סדרת קרבות שנמשכה לסירוגין עד שנת 1872 (ראו להלן) בין המתיישבים האירופים (פקאהה Pakeha) לבין השבטים המאורים, בנוגע לשליטה על הקרקעות.
מלחמות הקרקעות של ניו זילנד עריכה
ערך מורחב – מלחמות הקרקעות של ניו זילנד
מלחמות הקרקעות של ניו זילנד הייתה סדרה של קרבות בין שבטים מאורים שונים ובין המאורים למתיישבים האירופיים בניו זילנד בין 1845 ל-1872 שנסבו ברובם סביב השליטה על הקרקעות בניו זילנד.
במהלך הזמן, המאורים סירבו למכור את אדמותיהם. ב-1859 באזור ואיקאטו, התאגדו מספר צ’יפים ובחרו מלך מאורי. הם התנגדו למכירת אדמות והתיישבות אירופאית באזור “ממלכת ואיקאטו” ממש עד למאה העשרים. המתחים בין המאורים ל”פקהֶה” קיבלו צורה של קרבות ומלחמות של ממש בין השנים 1860–1865 והתנהלו בכל הארץ. הסכסוך הקשה ביותר היה בטאראנקי, שם מחצו חיילים בריטים חמושים את המאורים, אולם התקוממות נוספת החלה בחוף המזרחי עם התהוותה של תנועת הַאוּהַאוּ (Hauhau), המוכרת גם כ-Pai Mārire (אנ') – תנועה מאורית-דתית שחרתה על דיגלה את סילוק המתיישבים האירופאים. בהמשך למלחמות המאורים הממשלה החרימה שטחים גדולים של אדמה מאורית וחוקקה חוקים חדשים שהתירו מכירה פרטית של אדמות בניגוד להסכם המקורי. כל זה גרם למאורים לאבד את מרבית אדמתם במהלך המאה ה-19.
תוצאות המלחמה העיקריות היו הרג של 2,000 מאורים וכ-700 מתיישבים אירופאים. חלק מהמאורים הצטרפו למתיישבים מתוך תקווה שהדבר יפעל לטובתם בעתיד, וכך היה כשבשנת 1867 הוקצו למאורים ארבעה מושבים בפרלמנט הניו זילנדי. מלחמות הקרקעות הביאו לשטחים מוגבלים, מגיפות ותחלואים אחרים שהגיעו עם המתיישבים האירופים וגרמו לתמותה גבוהה בקרב המאורים. האוכלוסייה המאורית קטנה בכ-30–50 אחוז. רוב המאורים היו חייבים לקבל את המתיישבים ולשתף איתם פעולה או לאמץ גישה של התנגדות פאסיבית, כי למתיישבים האירופאים היה כוח צבאי גדול יותר. בסוף המאה ה-19, קיבלו המאורים את גורלם והמלחמות החלו לדעוך.
לאחר מלחמת הקרקעות עריכה
בסוף המאה ה-19, בסוף מלחמתם עם המתיישבים האירופים, היה מספר המאורים כ-100,000. בסוף המאה ה-19 כבר נחזה כי המאורים יתבוללו באוכלוסייה האירופית באי, ולאחר מכן ירד מספרם לכ-40,000. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, בעיקר הודות למאמצי מנהיגי המאורים, התגבשו המאורים כמיעוט עצמאי כלכלית בניו זילנד ואוכלוסייתם מונה כיום יותר מחצי מיליון נפש. המאורים משמרים את זהותם התרבותית בנפרד מכלל קהילת תושבי ניו זילנד. בה בעת הם שולחים נציגים לבית הנבחרים ומשתתפים בשאר נושאים לאומיים.
תנועת המלך עריכה
תנועת המלך היא התארגנות מאורית שהתגבשה בניו זילנד באמצע המאה ה-19 במטרה לאחד את השבטים המאורים השונים תחת מלך אחד שייצג את האינטרס המאורי כנגד המתיישבים והממשל הבריטי. המלך המאורי הראשון, פוטאטאו, הומלך בשנת 1856 ומאז מתקיימת שושלת מלוכה מאורית. למלך או למלכה המאורים אין סמכויות חוקיות והוא ייצוגי בלבד.
תרבות עריכה
בין היתר, מאמינים המאורים שהם צאצאיהם של לוויתנים, שהובילו אותם לאיים. הלווייתן גדול הסנפיר הוא חיה מקודשת עבורם, ובשנת 2024 פורסם שהם פועלים להקנות לו מעמד משפטי כדי להגן עליו בחקיקה[2][3]. כמו כן הם מאמינים שאבותיהם חיים בנהר ואנגאנוי. בשנת 2017 נחקק בניו זילנד חוק המקנה לנהר מעמד משפטי[4].
המאורים משתמשים מאות שנים בדבש מאנוקה, שלו מייחסים פעילות אנטיבקטריאלית חזקה. הוא מיוצא לעולם למאכל ולשימוש חיצוני.
היחס למדינת ישראל עריכה
השבט הגדול בקרב המאורים שבט הנאפוהי, נחשב לפרו-ישראלי ואני הנרטיב הפלסטיני, אך גם בין המאורים ישנם חילוקי דעות בנושא. הם מאמינים כי היהודים הם הילידים האמיתיים בארץ ישראל ולא הפלסטינים.[5]
מלכת המאורים טה אטירנגיקאו (אנ'), (1931-2006) העריצה את מדינת ישראל והתנ"ך, ובנה המלך טוהאייטייה פאקי (אנ'), מעריץ גם הוא את ישראל.[6]
ב-2017 הוקם הארגון "קואליציית הילידים למען ישראל", אשר בראשה עמד הפוליטיקאי המאורי אלפרד נגארו אשר שמה לעצמה מטרה להילחם באנטישמיות ולקדם את הנרטיב הפרו-ישראלי.[5]
ב-2018 חגגו המאורים 70 שנה לישראל בריקוד ההאקה המסורתי. הטקס והריקוד נעשו ביוזמת שבט הנאפוהי, לכבוד חזרת שגריר ישראל איציק גרבר לניו זילנד. במהלך הטקס שרו המאורים את השיר "עושה שלום במרומיו".[6]
ב-2021 במהלך מבצע שומר חומות ארגנו המאורים בניו זילנד הפגנות תמיכה בישראל.[5]
בנובמבר 2023 לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל החלו המאורים לארגן הפגנות למען ישראל. הם החליטו לעצור הפגנה פרו-פלסטינית באמצעות ריקוד ההאקה המסורתי הם הבריחו את המפגינים שהתפזרו.[7]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ניו זילנד: המאורים והמפגש עם אירופה- גילי חסקין
- מאורים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מאורי (עם ניו זילנדי), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ New Zealand Ministry for Culture and Heritage Te Manatu Taonga, Defining kāwanatanga, teara.govt.nz (באנגלית)
- ^
ניו יורק טיימס, מנהיגים ילידים בפולינזיה חתמו על אמנה המעניקה זכויות ללווייתנים, באתר הארץ, 6 • 01 באפריל 2024
- ^ Te Rina Kowhai, Maōri king and other indigenous Pacific leaders sign up to granting whales legal personhood, TE AO Maōri News, March 3, 2024
- ^ אי־פי, הנהר קיבל זכויות בבית המשפט. מסע לאורכו חושף את השינויים שעבר, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2022
- ^ 1 2 3 אייכנר, איתמר (2021-09-03). "קואליציית הילידים שמתכוונת לשנות את היחס לישראל בניו זילנד". Ynet. נבדק ב-2024-04-11.
- ^ 1 2 אייכנר, איתמר (2018-08-02). "חוגגים 70 שנה לישראל בריקוד ההאקה. צפו". Ynet. נבדק ב-2024-04-11.
- ^ מתנאל ראט, הריקוד השבטי שעצר את ההפגנה הפרו-פלסטינית, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2023
