ויקיפדיה

פורטל:אמנות ישראלית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

‏



פורטל אמנות ישראלית
עריכהערך נבחר
דודו גבע
דודו גבע

דודו גבע (14 במרץ 1950 – 15 בפברואר 2005). אמן, מאייר ומחבר ספרי קומיקס, קריקטוריסט והומוריסטן ישראלי. גבע פרסם לאורך שנים רצועות קומיקס סאטיריות ומדורים הומוריסטיים בעיתונות הארצית והמקומונית, שחלקן הגדול גם יצא לאור בעשרות ספריו. בשנותיו האחרונות פעל גבע גם מחוץ למסגרת העיתונות הממוסדת, והיה בין פעילי זירת הקומיקס האלטרנטיבית והתרבות המחתרתית.

עריכההארכיון: דימויים מתולדות האמנות הישראלית
עריכהערכים מומלצים
עריכהכרונולוגיה
  • 1860: נפתח בית המלאכה שנלר בירושלים על ידי יוהאן שנלר
  • 1909: הקמת מחלקה להדפס אבן בבצלאל שבראשה עמד אברהם גרשוביץ (גרשוני)
  • 1977: יונה פישר ודני קרוון זוכים בפרס ישראל • "עשרה אמנים מישראל" – תערוכה קבוצתית במוזיאון לואיזיאנה, דנמרק.
  • 1993: תערוכת "אנטיפאתוס: הומור אפל, אירוניה וציניות באמנות ישראלית" במוזיאון ישראל • רחל סוקמן מקימה את "גלריה משרד בתל אביב" ואת כתב העת טרמינל"
  • 1998: תערוכות "הבטים באמנות הישראלית של שנות ה-70" במוזיאון תל אביב לאמנות • תערוכת אוסף יוסף חכמי וחברת הפניקס במוזיאון תל אביב לאמנות • תערוכת "קדימה – המזרח באמנות ישראל" במוזיאון ישראל • ארטורו שוורץ תורם את אוסף הדאדא והסוריאליזם שלו למוזיאון ישראל • רטרוספקטיבה משותפת לאביגדור אריכא נערכת במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל תערוכת • תערוכת "עבודה עברית: אמנות ישראלית משנות ה-20 עד שנות ה-90" במשכן לאמנות בעין חרוד • תערוכת "ריאליזם חברתי בשנות החמישים" במוזיאון חיפה לאמנות

• אבי לובין התמנה לאוצר גלריה הירוקן 17 • שרון פוליאקין התמנתה לתפקיד ראש החוג לאמנות ובראש בית-הספר לאמנויות באוניברסיטת חיפה • גלריה גורדון וגלריה אלון שגב עוברות למבנה משותף בדרום תל אביב-יפו • בית הגפן חונך חלל תצוגה חדש • • •

עריכהקטגוריות
עריכהתולדות האמנות הישראלית
"אמנות חזותית בישראל" או "אמנות ישראלית" היא אמנות שנוצרה בארץ ישראל ובמדינת ישראל, החל משלהי המאה ה-19. האמנות החזותית בישראל נעה בין מגוון של אוּמנויות מסורתיות מקומיות, לבין אמנות גבוהה, אשר מושפעת מן האמנות המערבית באירופה ובארצות הברית. האמנות הישראלית עשירה בטכניקות ובנושאים מגוונים המשקפים את הניסיונות לגיבוש זהות מקומית. מחקר תולדות האמנות הרבה לעסוק ביחס המורכב בין האמנות לבין סממנים מקומיים ובינלאומיים, ובקשריה עם האמנות היהודית, ובשנים האחרונות אף ביחסה אל התרבות הערבית בישראל.

"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" הוא בית הספר לאמנות שנוסד בשנת 1906 בירושלים. הקמתו נחשבת בעיני רבים לראשיתה של האמנות הישראלית. האמנות שנוצרה בבית הספר שילבה בין השפעות האמנות האירופית לבין מוטיבים יהודיים וציוניים, בסגנון אוריאנטאלי. חלק גדול מהיצירות שנוצרו בבצלאל נוצרו כאמנות שימושית, והן מעוטרות במוטיבים ודגמים סמליים.

"תקופת מגדל דוד" הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20. הכינוי נטבע בעקבות תערוכות שנערכו במגדל דוד. במקום סגנון אמנותי אחיד, ניתן למצוא בתקופה זו יצירות אמנות בסגנונות מנוגדים, המשקפות את תפיסת העולם של האמנים ביחס למציאות החברתית, הפוליטית והאמנותית בארץ-ישראל ומחוץ לה.



"הכנענים" היא תנועה אידאולוגית ותרבותית, שנוסדה בשנת 1939 והגיעה לשיאה בשנות הארבעים של המאה ה-20. התנועה השפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. היא ביקשה ליצור קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל בעת העתיקה ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון לניתוק מהמסורת היהודית-גלותית.

"אופקים חדשים" הייתה קבוצת אמנים שפעלה בישראל בין השנים 1948-1963 וביקשה לעודד את השפעת האמנות הבינלאומית על האמנות החזותית בישראל. תרומתה העיקרית הייתה בגיבוש סגנון ציור ופיסול לירי, בעל סממנים של הפשטה. הקבוצה, בראשות יוסף זריצקי, היוותה את ההגמוניה האמנותית השולטת בשנותיה הראשונות של המדינה, והשפעתה ניכרת על האמנות הישראלית שאחריה.

"דלות החומר" היא סגנון אמנות ישראלי שהתקיים בשנות השישים, השבעים והשמונים של המאה ה-20. מאפייניו של סגנון זה כללו שימוש בחומרי יצירה "דלים", ברישול אמנותי, וביחס ביקורתי אל המציאות החברתית ואל המיתוסים של החברה הישראלית. בין האמנים המזוהים עם "דלות החומר" ניתן למנות את רפי לביא, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, תמר גטר, יהודית לוין, נחום טבת, הנרי שלזניאק, מיכאל דרוקס ואחרים.



"פיסול ישראלי" הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל". תהליך התגבשותו של הפיסול הישראלי לווה בהשפעה מתמדת של האמנות הבינלאומית. בראשית ימיה של האמנות הישראלית עלו לארץ ישראל מרבית הפסלים המרכזיים, ואמנותם היוותה סינתזה של השפעת הפיסול האירופי עם האופן שבו עוצבה התודעה הלאומית והאמנותית בארץ ישראל.

"וידאו ארט ישראלי" היא סוגה אמנותית שהתפתחה בישראל החל משנות השישים של המאה ה-20, במקביל להתפתחות מדיום זה בארצות הברית ובאירופה. כבר מראשיתו של המדיום בישראל בלטה הקרבה של הסרטים אל האמנות המושגית. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 החל מדיום זה להתפתח בישראל והפך למדיום פופולרי בקרב שדה האמנות המקומי.

"קומיקס ישראלי" הוא סוגה שהחלה להתפתח בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה ה-20. למרות שבמשך שנים קהל היעד היה בעיקר ילדים ובני נוער, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח בישראל תרבות קומיקס המתבטאת בפרסומים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, לצד בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס ורומנים גרפיים, מקוריים ומתורגמים.



"קרמיקה ישראלית" היא קרמיקה שעוצבה בארץ ישראל ובמדינת ישראל החל מראשית המאה ה-20. לצד קדרות מסורתית, פעלו בארץ אמנים שיצירותיהם נוצרו במסגרת תעשייתית. עד לשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 התקיימה בישראל מסורת מקומית שהדגישה את ערכי הטבע והמקומיות כביטוי לזהות הציונית. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להופיע ביצירות האמנים הישראלים ביטויים שביקשו לערער על מסורת זו על ידי שילוב הקרמיקה במדיה אמנותיות נוספות ובשימוש בתכנים אישיים וביקורתיים.

ראשיתו של ה"הדפס הישראלי" הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19. התחום כולל שימוש בטכניקות הדפס שונות כגון חיתוך עץ, תצריב, הדפס אבן ועוד. יחד עם זאת התפתחות ההדפס האמנותי בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל איננה יכולה להיתרגם לציר התפתחותי רציף, כי אם למסורות המקיימות ביניהן יחסים של השפעות הדדיות לצד ביטויים של ניתוק והתעלמות, שנגרמו הן על ידי השפעות אמנותיות שונות והן על ידי התפתחות האמצעים הטכנולוגיים.
עריכהיצירה נבחרת

חוה סמואל
ישראלית, ילידת גרמניה, 1989-1904
מוכרת התרנגולות
יציקת חלקים בתבנית ובניה ידנית, צביעה וזיגוג
גובה 28 ס"מ
אוסף ניצה סמואל

פסל הקרמיקה "מוכרת התרנגולות", שנוצר על ידי חוה סמואל, מחלוצות אמנות הקרמיקה בארץ-ישראל, מציג את דמותה של מוכרת בשוק. הפסל, בגובה של 28 ס"מ, עשוי מחלקי קרמיקה יצוקים. סגנון התיאור מדגיש את המוטיבים העממיים והמזרחיים האופייניים לעבודתה של סמואל. עבודתה של סמואל ממחישה את ההמשכיות בתיאור המזרח באמנות הישראלית החל מ"תקופת מגדל דוד" ועד לשנות החמישים והשישים של המאה ה-20.


‏

עריכהממדף הספרים
כאן תמצאו רשימה של מבחר ספרים בנושא תולדות האמנות ישראלית, המסודרים ע"פ סדר כרונולוגי. ספרי ילדים על אמנות ישראלית מצויים בסוף הרשימה
  • "שרית שפירא: הגות ומעשה" הוצאת אסיה, 2023. אסופת מאמרים של האוצרת שרית שפירא.
  • "אזהרת מסע: אמנות, יצירה, פעולה" מאת עמי שטייניץ, הוצאת גמא, 2022. מבחר מאמרים על אמנות ישראלית מאת האוצר עמי שטייניץ.
  • "אוצרות עכשווית בישראל: 2010-1965" מאת אסנת צוקרמן רכטר, הוצאת רסלינג, 2020. תולדות האוצרות בישראל וסקירות ביוגרפיות של שבעה אוצרים מרכזיים.
  • "Staring Back at the Sun: Video Art from Israel, 1970-2012" מאת חן תמיר ורחל זליגמן, הוצאת Tang Teaching Museum‏, 2019. סקירת הווידאו-ארט בישראל דרך 35 עבודות וידאו.
  • "דור המפנה: אמנות צעירה בשנות השמונים בישראל" מאת יעל גילעת, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2019. ספר הסוקר את האמנות הישראלית בשנות ה-80 של המאה ה-20.
  • "אמנות בציון: צמיחתה של אמנות לאומית מודרנית בארץ-ישראל" מאת דליה מנור, הוצאת מוסד ביאליק, 2018. "הספר 'אמנות בציון' בוחן את היחסים בין אמנות ללאומיות באמצעות הפעילות האמנותית ביישוב היהודי בארץ ישראל בשלושת העשורים הראשונים של המאה העשרים על רקע ההתיישבות הציונית".
  • "מאה שנות אמנות ישראלית באוסף בנק דיסקונט" מאת יונה פישר, הוצאת בנק דיסקונט, תל אביב, 2018. מאמרים על נושאים באמנות ישראלית מאוסף הבנק.
  • "אוסף בנק לאומי – אמנות ישראלית / עבודות נבחרות" מאת גדעון עפרת, בנק לאומי לישראל, תל אביב 2018. מאמרים על מבחר יצירות ישראליות מאוסף הבנק.
  • "מ"אופקים חדשים" ל"רוח אחרת", אמנות ישראלית 1988-1948" מאת אליק מישורי, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה 2017. ספר לימוד של האוניברסיטה הפתוחה הפורש באופן כרונולוגי את האירועים המכוננים בשדה האמנות המקומי.
  • "טקסטורות: מילה וספר באמנות הישראלית" מאת גדעון עפרת, הαקדמיה הוצאת ספרים, ירושלים, 2017. אסופת מאמרים בנושא הקשר בין דימוי טקסטואלי לאמנות.
  • "זה האיש: ישו באמנות הישראלית" מאת אמיתי מנדלסון, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2017. סקירה איקונוגרפית של דמותו של ישו בתולדות האמנות הישראלית.
  • "ירושלים – תל אביב: אמנות בקונפליקט אורבני" מאת גדעון עפרת, קרן לוין לאומנות – עופר לוין, 2016. מבחר רשימות ומאמרים אודות יחסה של הפנימי של האמנות הישראלית לעצמה, לתרבותה וליחס שבין שתי הערים המרכזיות בה.

  • "ניו יורק – תל אביב: הקשר האמריקאי של האמנות הישראלית" מאת גדעון עפרת, קרן לוין לאומנות – עופר לוין, 2016. מבחר רשימות ומאמרים אודות יחסה של האמנות הישראלית לארצות הברית ולתרבותה.
  • "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" מאת דור גז, הוצאת רסלינג, 2015. דיון פוסטקולוניאליסטי בתצלומים של אברהם סוסקין ואחרים, המציגים את מציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים.


  • "פאריז-תל אביב: הקשר הצרפתי של האמנות הישראלית" מאת גדעון עפרת, קרן לוין לאומנות – עופר לוין, 2015. מבחר רשימות ומאמרים אודות יחסה של האמנות הישראלית לצרפת ותרבותה.

  • "הירושה: השואה ביצירותיהם של אמנים ישראלים בני הדור השני" מאת בתיה ברוטין, הוצאת מאגנס, 2015. מחקר אודות זיכרון השואה ביצירותיהם של אמנים ישראלים.
  • "מלכות ענווי ארץ: הדקדוק החברתי של שדה האמנות הישראלי" מאת שרה חינסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015. מחקר ביקורתי על שיח תולדות האמנות הישראלית לאורך המאה ה-20.

  • "המוזיאון מציג את עצמו II: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון", הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2015. מבחר מאמרים קצרים אודות יצירות מאוסף המוזיאון.
  • "ברלין – ירושלים, אמנות העלייה מגרמניה" מאת גדעון עפרת, קרן לוין לאומנות – עופר לוין, 2015. מבחר רשימות ומאמרים אודות אמנים ישראלים ילידי גרמניה.
  • "אוסף שמואל ותמרה גבעון", הוצאת גלריה גבעון, 2014. תיעוד של אוסף שמואל גבעון, מקים גלריה גבעון בתל אביב-יפו

  • "אופקים רחבים יותר: 120 שנות אמנות ישראלית" מאת גדעון עפרת, הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, 2014. הספר מכיל מאמרים על יצירות אמנות ישראלית שהיו באוסף המחבר.
  • "סביב למדורה בסלון, שדה האמנות בישראל, 1949-1948" מאת אליק מישורי, הוצאת מכון בן-גוריון, 2013. הספר מתאר את כינונו של שדה האמנות בתקופת הקמתה של מדינת ישראל.
  • "אופקים רחבים: 120 שנות אמנות ישראלית" מאת גדעון עפרת, הוצאת קרן וינה-ירושלים לאמנות ישראלית, 2012. הספר מכיל מאמרים על יצירות אמנות ישראלית שהיו באוסף המחבר.
  • "זהות, זיכרון, תרבות" מאת גדעון עפרת, כרמל, ירושלים, 2012. אסופת מאמרים בנושא מאת גדעון עפרת.
  • "השיבה אל השטעטל, היהדות כדימוי באמנות ישראל" מאת גדעון עפרת, הוצאת מוסד ביאליק, 2011. הספר מכיל מבחר מאמרים בנושא היהדות והאמנות הישראלית.
  • "המוזיאון מציג את עצמו: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון", הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011. מבחר מאמרים קצרים אודות יצירות מאוסף המוזיאון.
  • "קרל שווארץ וראשיתו של מוזיאון תל אביב, 1933-1947", הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות ובית הכנסת החדש ברלין, צנטרום יודאיקום, 2010. ספר הסוקר את פעילותו של קרל שווארץ ואת פעילותו כמנהל מוזיאון תל אביב.
  • "היסטוריה קצרה של צילום מקומי" מאת גיא רז, הוצאת סל תרבות ארצי, 2010. חוברת המציגה סקירה תמציתית של תולדות הצילום בישראל, עד לשנות התשעים של המאה ה-20.
  • "100 שנות אמנות ישראלית" מאת יגאל צלמונה, הוצאת מוזיאון ישראל, 2010. הספר מציג סקירה היסטורית של האמנות הישראלית, ונכתב לרגל חנוכת הקמפוס החדש של המוזיאון וכינון תצוגת קבע של אמנות ישראלית בו. הספר דן באופנים שבהם האמנות שואבת את משמעותה מן המציאות החברתית והפוליטית הארץ-ישראלית והישראלית.

  • "אמנות מינורית – אמנות בישראל בשחר שנות האלפיים" מאת גדעון עפרת, הוצאת אמנות ישראל, 2010. הספר מציג תזה המאבחנת את האמנות של ראשית המאה ה-21 באמנות הישראלית כפועלת במצב של ריבוי ובינוניות "מינורית".
  • "אמנות ישראלית עכשיו" בעריכת איריס ריבקינד בן-צור ורויטל אלקלעי, מודן, 2009. סקירה תמציתית של 94 אמנים ישראלים הפעילים מאז שנת 1990.
  • "DIY* – אוסף מיכאל אדלר ופוסט מינימליזם ישראלי בשנות השבעים ובאמנות העכשווית" בעריכת [[עדי אנגלמן], הוצאת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2008. סקירה של האמנות הפוסט מנימליסטית הישראלית בלווי מאמרים וטקסטים מאת עדי אנגלמן, יעקב מישורי ו-יגאל צלמונה.

  • "וושינגטון חוצה את הירדן, מבחר מאמרים 1984-2008" מאת גדעון עפרת, הוצאת הספרייה הציונית, 2008. אוסף מאמרים המתמקדים בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית, במיתוסים ובאידאות של התרבות העברית ועוד.

  • Art in Zion: The Genesis of Modern National Art in Jewish Palestine, מאת דליה מנור, הוצאת Routledge, לונדון, 2005. סקירה היסטורית באנגלית של תולדות האמנות הישראלית.
  • "בין לאומיות לאמנות: כינון שדה האמנות בתקופת היישוב ובראשית שנות המדינה", מאת גרסיאלה טרכטנברג, מאגנס, ירושלים, 2005. היווצרותו של שדה האמנות הפלסטית בישראל על רקע התהליכים הפוליטיים של בניית האומה הישראלית.
  • "ביקורי אמנות: פרקים על אמנים ישראלים", מאת גדעון עפרת, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, 2005. קובץ מאמרים ומחקרים של המחבר הדן באיקונוגרפיה של אמנים ישראלים ויצירותיהם.

  • "צלמי הארץ, מראשית ימי הצילום ועד ימינו" מאת גיא רז, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003. ספר המציג ביוגרפיות תמציתיות של מבחר צלמים שפעלו בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
  • "שורו הביטו וראו, איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית" מאת אליק מישורי, הוצאת עם עובד, 2000. מבחר מאמרים על התפתחות האיקונוגרפיה הציונית בתרבות הציונית מראשית המאה ה-20 ועד להקמת המדינה.



  • "מראות, התבוננות באמנות ישראלית", משרד החינוך, התרבות והספורט ומוזיאון ישראל, ירושלים, 1997. חוברת פעילויות חינוכיות בעקבות יצירות אמנות ישראליות. כולל ביוגרפיה קצרה של האמן, רפרודוקציות ומערך שיעור.
  • "מי ומי באמנות הישראלית", אמנות ישראל – מרכז מידע ע"ש גבריאל שרובר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1996. לקסיקון המכיל מידע ביוגרפי בסיסי על כ-4,000 אמנים ישראלים. הלקסיקון שימש כבסיסו של מאגר המידע של מרכז המידע לאמנות ישראלית.
  • "לצייר ארץ כמולדת: סיפורו של דור האמנים הראשון" מאת שלמה שבא, הוצאת משרד הביטחן, 1992. ביוגרפיות על אמנים ישראלים הכתובות בסגנון סיפורי.

  • "גנים תלויים: עוד פרקים בארכיטיפולוגיה של תרבות" מאת גדעון עפרת, הוצאת אמנות ישראל, 1991. מבחר מאמרים באיקונוגרפיה של האמנות הישראלית.

  • "עם הגב לים" מאת גדעון עפרת, הוצאת אמנות ישראל, 1990. מבחר מאמרים איקונוגרפיים בתולדות האמנות הישראלית.
  • "פרקים באמנות ישראלית" מאת רחל סבג, הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1988. סקירה היסטורית המיועדת ללוות את תוכנית הלימודים בתולדות האמנות בתיכונים.
  • "לגעת: אמנות ישראלית בשלהי שנות ה-80" מאת גדעון עפרת, הוצאת אמנות ישראל, 1988. מבחר מאמרים בנושא אמנות ישראלית ופוסמודרניזם.
  • "Art in Israel" מאת אמנון ברזל, הוצאת Giancarlo Politi Editore, ‏1988. סקירה היסטורית בשפה האנגלית של תולדות האמנות הישראלית עד לשנות השמונים של המאה ה-20.
  • "ציור ישראלי, מפוסט-אימפרסיוניזם לפוסט-ציונות" מאת רוני פורר, 1988. הספר מציג את ההיסטוריה של הציור הישראלי מימי "בצלאל" ועד לאמנות הפוסט מודרנית בישראל.
  • "סיפורה של אמנות ישראל" בעריכת בנימין תמוז, מסדה, 1980. סקירה כרונולוגית של האמנות הישראלית מאת גדעון עפרת, דורית לויטה ובנימין תמוז.

  • "אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה התשע-עשרה" בעריכת יונה פישר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979.‏
  • "Art in Israel" מאת רן שחורי, הוצאת Sadan Publishing House, ‏1974. סקירה כרונולוגית של תולדות האמנות הישראלית מלווה בתצלומים של ישראל צפריר.
  • "אמנות ישראל" בעריכת בנימין תמוז, מסדה, 1963. סקירה של האמנות הישראלית לפי מדיה עם מאמרים מאת יונה פישר, מירה פרידמן, אביה השמשוני וג’ון צ’יני.

  • "ציור ופיסול בישראל: האמנות הפלסטית מתקופת "בצלאל" ועד עתה" מאת חיים גמזו, הוצאת אשכול, 1951. סקירה מקיפה של תולדות האמנות הישראלית עד לשנות החמישים של המאה ה-20.


כאן תמצאו רשימה של ספרים בנושא תולדות האמנות ישראלית לילדים





עריכהממרחבי הרשת
כאן תמצאו רשימה של מבחר כתבי עת אינטרנטיים, מאגרי מידע ובלוגים בנושא אמנות ישראלית:
כתבי עת
  • artoday כתב עת אינטרנטי בנושא אמנות ישראלית (רמת עדכון: שבועית)
  • ערב-רב – כתב עת אינטרנטי בנושא אמנות ואמנות ישראלית (רמת עדכון: שבועית)
  • תוהו - כתב עת אינטרנטי תלת-לשוני (עברית-ערבית-אנגלית) בנושא אמנות ואמנות ישראלית (רמת עדכון: חודשית)
  • פורטפוליו – מגזין בענייני עיצוב ואיור הכולל סקירה של תערוכות בישראל (רמת עדכון: יומית)
  • טקסטורה - כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית (רמת עדכון: חודשית)
  • בצלאל, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית - כתב עת של בצלאל (רמת עדכון: שנתית)
בלוגים
מאגרי מידע ולקסיקונים
עריכהציטוט נבחר

עד עכשיו גם לא לא הייתי מודע למהפך הגדול שחל במעמדו של האמן בקיבוץ. מי עוד מדבר היום על "ימי ציור" שניתנים במשורה, או על מלחמה על הזכות להשתמש זמנית בדירה ריקה לצורך ציור (אהרון גלעדי). דומה שכל זה חלף עם הוויכוח המר על "דמותה" של האמנות הישראלית.

— נתן זך, "בדידותו של הרץ למרחקים קצרים", 22 בנובמבר 1991
עריכהקדימה, לעבודה!


כל כך הרבה ערכים דורשים שכתוב והרחבה מהותיים. תוכלו למצוא רשימת ערכים לכתיבה והרחבה כאן:


פורטל:אמנות ישראלית/מיזם כתיבה ושכתוב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורטל:אמנות_ישראלית&oldid=33012811"