חוק ריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק רידאנגלית: Reed's law) הוא טענה של דייוויד פ. ריד (David P. Reed) מ-1999[1], שלפיה ערכן של רשתות ליצירת קבוצות (group forming networks) יכול לעלות באופן אקספוננציאלי עם גדילת הרשת.

הסיבה לכך היא שמספר תתי-הקבוצות שניתן ליצור ברשת עם N חברים הוא .

קצב גידול כזה מהיר יותר מקצבי גידול אחרים של רשתות:

  • גידול ביחס למספר המשתמשים , בהתאם לחוק סרנוף.
  • גידול ביחס לריבוע מספר המשתמשים , בהתאם לחוק מטקלף.

רשתות ליצירת קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מרשתות כמו הכבלים או הטלפון, ברשת האינטרנט ישנה אפשרות לקיומן של רשתות ליצירת קבוצות (GFN). רשתות אלה תומכות בשיוך של חלק מן הלקוחות לקבוצות כגון קבוצות עניין, מועדונים וקהילות. כלי קהילה כמו רשימות תפוצה, חדרי צ'אט, רשימות חברים, קבוצות דיון וחדרי עסקאות, כולם מאפשרים התארגנות של משתמשי רשת לקבוצות בגדלים שונים, שעוסקות בתחום עניין מסוים.

מספרן של תת-הקבוצות האפשריות של שני אנשים ומעלה ברשת של N אנשים הוא . משום כך טען ריד כי ערכן של רשתות ליצירת קבוצות גדל באופן יחסי ל-.

משמעות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ריד, ככל שמספר האנשים ברשת ליצירת קבוצות גדל, יש מעבר הדרגתי של קצב גדילת הרשת מקצב גידול ביחס למספר המשתמשים ברשת (לפי חוק סרנוף), דרך קצב גידול ביחס לריבוע מספר המשתמשים ברשת (לפי חוק מטקלף), עד לקצב גידול אקספוננציאלי לפי חוק ריד. לכן הציע ריד שעם התרחבות רשת האינטרנט, השקעה ברשתות ליצירת קבוצות תניב את התשואה הגבוהה ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Reed, D.P. (1999). Weapon of math destruction. Context Magazine