בטבריה חוששים להישאר בלי מים - ומבקשים מתקן התפלה

בעקבות העליה במליחות הכנרת, שנמצאת בשיאה, עיריית טבריה מבקשת לפעול למציאת מקור מים חלופי. לפי התכנון של של ראש העיר, יוסי בן דוד, מי המעיינות המליחים, אשר מוטים מהכנרת, יותפלו כמי שתייה לעיר.

"יש לנו חלון זמן של כשנתיים-שלוש על מנת לפעול בכדי לא להיקלע למשבר שאפשר היה להימנע ממנו", אמר בן דוד. "מוטב מאוחר מאשר מאוחר יותר".

מקום לדאגה: מי הכנרת נעשים מלוחים יותר

בדקנו: האם מי הכנרת בברז הופכים למלוחים?

האספקה הממוצעת לעיר טבריה היא כשלושה מיליון מטר קוב מים לשנה. הכנרת תמיד הייתה מקור האספקה היחיד לעיר, וכך זה גם היום, ללא תכנית אחרת לאספקת מים סדירה לעיר. במכתב ששלח ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יואב קיש, מבקש ראשר עיריית טבריה לפעול ליצירת מקור מי שתייה נוסף לתושבי העיר.

"הירידה הדרמטית במפלס הכנרת גורמת למרבה הצער לנזקים חמורים בהווה, ומעוררת דאגה חמורה בנוגע לעתיד הקרוב", כתב. "מדאיגה במיוחד מגמת העלייה במליחות המים בכנרת היקרה לכולנו, ולפיכך קיים צורך דחוף וממשי במתן פתרונות לאספקת מי השתיה בטבריה. אחרת, למרבה הצער בקרוב לא ניתן יהיה לספק מים מהכנרת לתושבי טבריה ולמאות אלפי התיירים והאורחים הפוקדים את העיר, בכמות ובאיכות הנדרשת והעומדת בתקנות בריאות העם של משרד הבריאות".

יש לציין כי כ-70% ממי השתיה לבתי התושבים ובתי המלון מופקים ומסוננים ישירות מהכנרת על ידי תאגיד המים מי רקת, באמצעות חברת מקורות.

לפני 20 שנה, בעקבות ההחמרה בתקנות בריאות העם, בפרמטר של עכירות, נבנה מתקן סינון לעיר. המתקן שייך לתאגיד, ומקורות מתפעלת אותו. המתקן מרחיק מרחפים, אך לא מטפל במליחות.

אי חדש שנחשף בכנרת בעקבות ירידת המפלס(צילום: יוני דותן, רשות הכנרת)

בעקבות הבצורת עלתה המליחות באופן דרסטי, והצפי הוא שתגיע לרמת ריכוז כלורידים של 330-370 (מיליגרם כלורידים לליטר) בשנה הקרובה. המודלים הקיימים צופים את המשך הבצורת, כך שהמליחות צפויה להמשיך ולעלות ככל שהמפלס יירד.

"החשש שלנו הוא שככל שמליחות הכנרת תעלה וזמינות המים הראויים לשתייה תפחת - נגיע בקרוב למצב בעייתי מאוד מבחינת העיר", מתריע ראש העיר, שהוא גם יו"ר תאגיד מי רקת. "משכך, חייבת העיר בדחיפות להסדרת מקור מים נוסף, שיבטיח אספקת מים באמינות, בזמינות ובאיכות מיטבית העומדת בתקנות".

ראש העיר ביקש לעצור את הקמת מתקן התפלה בעמק הירדן ולהקים אותו מצפון לטבריה, כך שתושבי העיר יוכלו לשתות מים באיכות הולמת.

היקף כניסות המים לכנרת ירד באופן דרסטי בארבע השנים האחרונות, נתון שמשפיע מאוד על המרקם הביולוגי שלה. יש לציין כי בכנרת קיימת נביעה טבעית של מעיינות מליחים, אך מקורות מרחיקה אותם מהכנרת החל משנות ה-60 באמצעות מפעל הטיית המעיינות שבאזור צפון הכנרת.

גורמים במשק המים מסבירים כי המים המליחים יכולים לעבור התפלה ולהיות מסופקים לעיר, אך גם אז יצטרכו גיבוי - במצב תקין, עיר כמו טבריה (וכל עיר גדולה) צריכה מקור נוסף לגיבוי.

בהתאם לתקנות בריאות העם, טווח הכלורידים המותר הוא בין 0-450, כאשר בחודש אוגוסט משרד הבריאות צפוי להוריד את רף התקנות ל-400. כשהפרמטר עובר את הרף, אסור לספק מים. לפי הצפי, בשנת 2018 ריכוז הכלורידים יגיע לרמה של 330-370 מיליגרם לליטר.

המליחות בתל אביב, לדוגמא, עומדת היום על 51 מיליגרם כלורידים לליטר, פי 7 מטבריה (כלורידים הוא הפרמטר המרכזי לבדיקת מליחות במים). המליחות בירושלים עומדת על 46, בחיפה – 116 ובב"ש – 54.

טבריה היא העיר היחידה שמפיקה את המים שלה מהכנרת. בן דוד אומר כי "בסופו של יום, המצב שלנו הוא שרמת הכלורידים גבוהה יותר. הכנרת היא הדבר הכי חשוב שיש לטבריה, לסביבה ולמדינה".

לפני שמונה שנים התקבלה החלטה להקים מתקן התפלה להתפלת המים המליחים של הכנרת לטובת חקלאות, אבל היום, עם הבצורת, צריך לבחון את הצורך הזה אל מול הצורך בהקמת מתקן התפלה לשתייה.

ראש העיר מבקש כי יוקם מתקן התפלה מצפון לטבריה שיטפל במי המעיינות המליחים. "כך נקבל כניסה של מים עם רמת כלורידים נמוכה יותר. זה עדיף על פני ההחלטה להקמת מתקן התפלה מדרום לעיר, כך שתושבי המקום לא יוכלו ליהנות ממנו".